בפרק ב'
בבראשית נאמר: (ז)
וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו
נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:
וַיִּצֶר
יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם
וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם
נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:(כ)
וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת
הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:
כלומר, יש
לנו ויפח באפיו נשמת חיים = נפש חיה.כל אשר קרא
לו בשם הופך אותו גם = נפש חיה.
מצד שני
המילה שם, נמצאת בתוך המילה נשמה, ומכאן אנו מסיקים שהשם
מקשר בין הנשמה לגוף על ידי כך שהוא מפיח בנו את הנפש.
ואכן:קרא בשם =
קרב- אמש, כלומר, לקרוא למישהו בשמו זה לקרב אלינו את אותיות אמש, האותיות הגבוהות
ביותר של יסודות הטבע:
א' היא יסוד האש.
מ' היא יסוד המים.
ש' היא יסוד האש.כלומר,
להתחבר לשלושת האותיות הגבוהות ביותר אותיות הנשמה.
לפי
גישת הקבלה, באמצעות אותיות השם עוברת הקדושה מהאלוהות אל האדם, ונשמה היורדת לעולם
יורדת כבר עם השם המקורי שלה.גם לקרוא בשם
לכל בעלי החיים, זה לתת להם להיות נפש חיה באופן קולקטיבי, ואילו לכל אדם יש שם
משלו, שם הייחודי לו, כלומר, יש לו את הייחודיות של הנשמה
מהי הפונצקיה
של לקרוא בשם:אנו רואים
לפי פרק א' בבראשית שיש 5 סוגי תהליכים באינטראקציית
הבריאה של אלוהים עם העולם:
ספר בראשית
פרק א(א)
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:
(ב)
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים
מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:(ג)
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:
(ד) וַיַּרְא
אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ:
(ה)
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי
בֹקֶר יוֹם אֶחָד.
כלומר יש כאן:ברא, ויאמר,
וירא, ויבדל, ויקרא.
או ברא אמר
ראה בדל קרא, כאשר חוץ מבדול הכל הוא אר + שזה אור בכתיב חסר.
כלומר אור על:
ב' + מ' + ה' + ק'
ק' אכן היא
מזל דגים, היא קלף הירח בטארוט, והיא אות חשוכה מאוד, אות של כאוס, ולכן עצם אמירת
השם, מוציאה אותה לפועל, וזה גם נקודה מעניינת למחשבה.דבר נוסף, יש
הבדל בין אמר לבין קרא בהבדל של האות מ' לעומת האות ק', כי אמירה זה שימוש באות מ',
שזה לומר משהו לתוך אוויר העולם ולהוציאו החוצה, לפרסמו, ואילו קרא קרב מאוד לשורש
לקרב!!!
כלומר אנו מקרבים אלינו את
המציאות האלוהית ממנה באנו על ידיד כך שאנו קוראים לדברים בשם !
במאמר זה
נדון במשמעות אותיות השם, וניתן דגש לאות הראשונה.
לאחר מכן,
ננסה לבנות טבלה של האותיות, ואיברי הגוף, מתוך הנחה שכל אות שמופיעה בגוף, זה בעצם
יצירת קשר עם אותו איבר.
מסתרי האות הראשונה בשם האדם
לעומת שאר האותיות:
האות הראשונה
בשם שלנו, מראה לנו כיצד הנשמה מתחברת אל העולם הפיזי. באמצעות איזה חוויה ואיזה
התנסויות. נפרש זאת לפי הערך האסטרולוגי של האות ולפי קלף הטארוט
המתאים לה.היא תסמל גם
את דרך החשיבה שלנו, את התבונות והתפיסה שלנו מבחינה גבוהה, אחרי שנחווה את אשר
נחווה. לכן יש לפרשה בכפוף לשאר אותיות השם, ובה נשתמש על מנת להבין את התקשורת של
הנשמה אל העולם הפיזי, ומצד שני את סך הכל השיעור שעל החיים הפיזיים יעבירו אל
הנשמה.
האות השנייה
נחשבת לאות של החוויה הרגשית שעלינו ללמוד, בעיקר דרך מערכות יחסים, ואילו שאר
האותיות הינם אותיות המעשה, ולכן הם יראו על אירועים וחוויות חיים.
לכן האות הראשונה, היא בעצם, מה
בסופו של דבר נצטרך ללמוד ולהבין מעצם החיים עצמם!!! |