| החג המתקרב הוא זמן מרגש:
לאחר שאת המשפחה המורחבת לא ראינו מאז החג האחרון בו
פגשנו את כולם. אך ביחד עם ההתרגשות מתעוררים גם החששות, כמו - איך נסתדר עם
הגיסה החדשה שלנו? האם החותנת שוב תעיר את ההערות הסרקסטיות שלה? האם סבא שוב יעלה
בלי מסיח בדיוק את אותם דברים שכולנו מנסים להמנע מלדבר עליהם? כל משפחה ואופרת
הסבון הקטנה שלה…
פנג שואי, מושג שבוודאי כבר שמעתם, היא תורה סינית עתיקה, העוסקת
ביצירת מרחב מוגן מבחינה אנרגטית. זה מכבר עשתה תורה זו את דרכה אל המערב, והפכה
נכס צאן וברזל באשר דרכה. הונג קונג היא בירת הפנג-שואי העולמית, והצלחתה הכלכלית
מהווה דוגמא ליעילות התורה. חברות מערביות (כמו חברת הדלק "של", וירג'ין אטלנטיק,
עסקי רוטשילד ודונלד טראמפ) נסמכות עליה גם הן. בשנים האחרונות הניחה התורה הזו רגל
בטוחה גם בארץ הקודש, כשהיא מביאה עימה עקרונות של יצירת הרמוניה סביבתית: בין אדם
לביתו, ובין דיירי אותו בית.
ובדיוק במובן זה אנו זקוקים לקצת פנג שואי לקראת החגים הקרבים.
דר' ירון זפרן, מנהל "הפקולטה ללימודי פנג שואי", והנציג הישראלי הרשמי של האגודה
הבינלאומית לפנג שואי, ישטח בפנינו כמה טיפים מקצועיים, שיביאו אולי מעט רגיעה
וסטייל אוריינטליים אל ביתנו הקטן והתוסס, לקראת החג.
טיהור אי סדרים ישחרר אתכם מתקיעויות
מכירים את התחושה הנפלאה שיש אחרי שסיימנו לעשות סדר יסודי, רוקנו ארונות לשקיות
אשפה גדולות, הנצבות כבר מחוץ לדלת הכניסה, בדרך לפח האשפה?!
כולנו מעריכים את תחושת ההקלה העצומה של ה"הפטרות" מחפצים שנערמו ונערמו וללא
שימוש, כאילו שכל שקית כזו הסירה משקל ממשי מעל גבינו…
אותה תחושת הקלה נובעת ממה שמכנים בפנג-שואי "פינוי מקום לאנרגיה רעננה…".
טיהור אי סדרים וארגון מחדש הוא אחד מאבני היסוד של הפנג-שואי,
ובאופן לא מפתיע מהווה מרכיב מרכזי של ההכנה לחג.
אז הנה כמה עקרונות לעשיית סדר ופינוי חפצים; אם לא יעזור ברמה הרוחנית
בשום מקרה לא יזיק ברמה המעשית, במיוחד לפני החג…
זיכרו שלפי הפנג-שואי - בביתנו, כמו בגופנו, זורמת "אנרגיית החיים", שהסינים מכנים
"צ'י".
על מנת להבטיח לעצמנו בתאום גופנית ונפשית, עלינו לאפשר לצ'י
לנוע בחופשיות. כל חפץ מיותר מפריע לזרימתו ו"תוקע" ביחד עם הצ'י גם את חיינו.
בעיה נוספת שיוצרת אגירת החפצים היא פסיכולוגית לחלוטין (תחום שאינו מנוגד כלל
ועיקר לפנג-שואי): כאשר אנו אוגרים חפצים מיותרים "למקרה שנצטרך" אנחנו משדרים לתת
המודע שלנו חשש ופחד מפני העתיד, שמא נהיה זקוקים למשהו והוא לא יהיה בהישג יד.
האקט של "הפטרות" מדברים שאנחנו לא זקוקים לו עוד - משדר לתת המודע בטחון
ואופטימיות, ידיעה שאם נהיה זקוקים למשהו בעתיד נוכל להשיגו.
הבעיה של רובנו היא "מאיפה להתחיל?" בגלל חוסר האונים אל מול
הערימות - אנחנו נוטים להתייאש מראש. אחד "הפטנטים" שיעזרו כאן - הוא להתחיל ממשהו
- מחדר אחד, מארון, אפילו ממגירה בודדת. כאשר נתחיל "לראות תוצאות" - המוטיבציה
תצטרף לעזרתנו.
עוד דרך לגיטימית לעזור לעצמנו להיפטר מהישן הוא להעזר בחברים
ובקרובי משפחה: תמיד יותר נחמד לעשות את המטלה הלא נעימה לארוע חברתי. בארה"ב התפתח
מקצוע חדש - אנשים "המארגנים" בתים - מפנים אותם מחפצים ומסדרים אותם מחדש על-פי
קריטריונים שקובע הלקוח. שכרם הוא לרב החפצים המפונים.
אך אם נגזר עליכם לעשות את הפינוי בעצמכם - נסו להתייחס אליו
כתהליך של טהור פנימי: היות ובמקביל לעשיית הסדר החצוני - מתחולל שינוי בסדר
הפנימי, וההוכחה היא אותה תחושת הקלה שאנחנו חשים לאחר מכן.
לפי התפיסה העומדת מאחורי הפנג-שואי יש קשר ממשי בין האזורים בבית בהם אתה שומר
חפצים מיותרים ואופי התקיעויות מהן תסבול.
למשל - אגירה במרתף יוצרת אי סדר בעולמך הרגשי-פנימי, לעומת אגירה בעליית גג היוצרת
עיכוב בהתפתחותך ובביטוי היצירתי שלך.
חפצים הנאגרים על הרצפה מורידים את האנרגיה שלנו ו"גוררים" אותנו
למצבים דכאוניים. לעומתם - חפצים הנאגרים על מדפים גבוהים או על ארונות - יוצרים
פחד מצרות ש"יפלו עלינו" ואף כאבי ראשי.
אך הגרוע מכל הוא אגירת חפצים בכניסה לבית: הכניסה לבית הוא מקום
המפגש שלנו עם העולם וחפצים נאגרים שם מעכבים מבעדינו לצאת אל העולם, תוך שהם
מציבים מכשולים בדרך להגשמת יעדינו! וזה חוץ מהעובדה שהם מפריעים לאורחים להיכנס.
אז - פנו בבקשה עוד היום את ערימות הירחונים, הקופסאות והבקבוקים שנערמות באזור
המבואה, והמנעו להבא לחלוץ נעליים או לזרוק תיקים באזור הכניסה.
ומה לאחר הסדור והארגון מחדש? על מנת לא להגיע שוב למצב של אגירת
חפצים נסו לאמץ לעצמכם כמה כללים:
ראשית - לא לקנות דברים רק כי הם במבצע. קנו פחות, אך התמקדו במה שדרוש לכם.
שנית - על כל חפץ חדש שתכניסו לבית - פנו מתוך הבית חפץ ישן מקביל. למשל - אם קניתם
ספר חדש - העבירו את אחד מספריכם הישנים לחבר או לספריה.
גישה מעניינת להתמודדות עם אגירת חפצים היא הקטנת שטחי האכסון: כולנו יודעים שברגע
שמתפנה שטח אכסון הוא מייד מתמלא, על-פי "עקרון הואקום". לפיכך - על-ידי הקטנת שטחי
אכסון - נאגור פחות.
שולחן עגול מקרב לבבות
כאשר שוקלים את נושא הכנת שולחן לחג – כדאי לקחת בחשבון שעל פי הפנג שואי
זויתיות החפצים המפוזרים במרחב משפיעה על רמת הקירבה והאינטימיות בחיי הדיירים.
חלל המשופע באובייקטים זויתיים משמר אווירה פורמלית ומרוחקת ("אל תיגע בי"). ריהוט
בעל מבנה זויתי, חפצים ריבועיים/ מלבניים, וצורות גיאומטריות חדות במרחב יתאימו,
לפיכך, למקומות בהם נרצה לשמר מרחק בין אנשים, ויחסים קורקטיים. זה נכון בעיקר
לעולם העסקים.
לעומת זאת - כאשר נרצה ליצור קירבה בין אנשים, לעודד אינטראקציה
רגשית ותקשורת בעלת אופי אישי יותר - נעדיף ריהוט בעל פינות מעוגלות, חפצים
עגולים/אובליים וצורות גאומטריות זורמות ואמורפיות. זה ישים בראש ובראשונה לחלקים
בבית בהם נרצה ליצור אוירה נינוחה. למשל - הסלון ופינת האוכל.
עם זאת - חלק גדול מהריהוט והחפצים הקיימים ברוב הבתים הינם זויתיים. דבר זה נובע
משיקולים פרקטיים, אך אינו פסול גם מנקודת הראות האנרגטית, שכן אילו היה המרחב כולו
מורכב אך ורק מחפצים מעוגלים - הגבולות בין בני-אדם היו מיטשטשים. השמירה על גבולות
חשובה על-מנת לספק לנו בסיס בטוח ממנו נוכל לטפח יחסי קירבה עם אחרים. מסיבה זו -
כאשר נרצה ליצור מרחב המעודד קירבה - נשלב אובייקטים מעוגלים בתוך העיצוב ה"מרובע".
פינת האוכל היא "היחידה המשפחתית" של הבית, במונחים של פנג-שואי. השולחן, סביבו
יושבת המשפחה, מהווה אם כך - את מוקד היחסים המשפחתיים.
לצורת השולחן, הכסאות שסביבו ומה שרואים כשמסובים אצלו - חשיבות
רבה לאוירה הנוצרת בין בני המשפחה. שולחן עגול או אליפטי יוצר תחושת שוויון ואחדות.
מסיבה זו השתמש בו המלך האגדי ארתור כדי לקדם את ההרמוניה והאחדות בין אביריו.
מאותה סיבה עצמה מומלץ גם לכם להשתמש בו בפינת האוכל שלכם, במיוחד בארועים חגיגיים
כמו ארוחת חג.
אם אתם מבקשים לרכך את הגבולות ולאפשר קירבה רבה יותר עם אנשים
המסובים אל שולחן החג – השתמשו בנוסף לשולחן האליפטי גם בכסאות בעלי גב מעוגל,
אהילים דמויי כדור, וקישוטים כמו כדים, גביעים וסלסלות
עוד נקודה שיש להקפיד עליה - שמספר הכסאות סביב השולחן יהיה זוגי (למשל 4, 6 או 8)
על-מנת ש"אף אחד לא ישאר לבד", מבחינה סמלית.
ולטיפ האחרון: כמו כן - מומלץ לתלות על קיר פינת האוכל מראה
שתשקף את השולחן ותכפיל את המזון (טוב לשפע של הבית). לחילופין - ניתן לתלות תמונה
של מזונות או תמונה שמחה אחרת (למשל, כזו המראה חברה אנושית נעימה). |
