ד"ר רודולף שטיינר (בסוף
המאה ה- 19 ותחילת המאה ה – 20 במרכז אירופה )מייסד מדע האנתרופוסופי אמר: "בימינו,
האדם צריך ויכול להתפתח אך ורק מתוך רצון חופשי ובמודעות מלאה. רק כך יוכל לפעול
כאינדיבידואל בעולם מתוך עוצמה, חירות ואהבה". שטיינר טען שהכרת האדם את עצמו ואת
העולם חשובות באותה המידה: "האדם הוא חידה, שהעולם הוא פתרונה. ואם ברצונך להכיר את
העולם - חקור את האדם."
מייסד מדע הרוח – האנתרופוסופיה, רודולף שטיינר חקר את הנפש והרוח ומצא שיש ידע,
חוקיות והתפתחות נורמטיבית בביוגרפיה של בני האדם. ידע זה מאפשר, התבוננות
בביוגרפיה האינדיבידואלית, לאור חוקיות הקוסמוס המתבטאת בראיית האבולוציה של היחיד
כמקבילה לאבולוציה של האנושות ושל היקום.
אנה פנינו מועדות?
במציאות של המאה ה-21, מאחר ואנו בתקופה של חופש.יש הפרדה בין דת למדינה, חופש
להחליט מה אני בוחר, החופש לנסות, להצליח וגם לטעות חופש שלא היה באף עידן לפניו,
החופש שהביא אותנו לשאול שאלות ולפתח אינדיווידואליות.
השאלות שמעסיקות אותנו כאינדיבידואל יכולות להיות בין היתר:
מי אני?
מהי דרכי?
מה הייחודיות שלי?
איזה מקצוע מתאים לי?
מה תפקידי?
ואולי גם מה היעוד שלי?
שאלות נוספות עולות בעיקר בתקופות של משבר כמו:
למה אני תקוע? למה אני סובל וכואב?
למה אין לי מערכת יחסים טובה?
מדוע היחסים שלי עם ההורים בבעיה?
למה מערכת היחסים עם הבעל או הילדים לא מסתדרת?
האם יכולתי למנוע אירוע מסוים בחיי?
האם אני יכול לשנות? ועוד..
שטיינר טען כי ניתן להגיע לתשובות אמיתיות באמצעות "מדע-הרוח".
מאז המאה ה-20 תופס המדע תאוצה. הרפואה הפכה מדעית גם הסוציולוגיה וגם הפסיכולוגיה.
המטרה במדע לחקור את האמת, ממקום של מחשבה, ממקום של חופש (לא כי הרב או הכומר
אמרו) בשפה מדעית משותפת, שוויונית בכל העולם.אם כך במדע המערבי יש איכויות של
רוחניות. כשם שיש מדע שחוקר את החומר ויוצר חוקיות בחומר הפיסי כך יש גם מדע שחוקר
את הרוח ויוצר בה חוקיות.
כפי שיש ידע על שלבי התפתחות בתחום הפסיכולוגיה ובתחום החינוך המערבי, כך יש ידע על
שלבי התפתחות הביוגראפיה של האדם.
מייסד מדע הרוח – האנתרופוסופיה, רודולף שטיינר חקר את הנפש והרוח ומצא שיש ידע,
חוקיות והתפתחות נורמטיבית בביוגרפיה של בני האדם. ידע זה מאפשר, התבוננות
בביוגרפיה האינדיבידואלית, לאור חוקיות הקוסמוס המתבטאת בראיית האבולוציה של היחיד
כמקבילה לאבולוציה של האנושות ושל היקום.
מתוך ידע רוחני עתיק ומתוך ידע עכשוי צמחה העבודה הביוגראפית העוסקת בהתפתחות
הפיסית , הנפשית, והרוחנית של האדם מהלידה ועד המוות.
תמונת האדם ההוליסטי מתייחסת לישות האדם כ גוף חומרי, גוף אתרי, גוף אסטראלי במרכזו
נמצא ה"אני"-הגרעין הרוחי . חלקים אלה מתחברים זה לזה עם לידת האדם ונפרדים זה מזה
עם מותו.בספרו "גוף, נפש, רוח" דן שטיינר בנושאים אלה.
מעשיו של האדם מושפעים לא רק מימה שעשה בגלגול הזה אלא גם מגילגולים אחרים. גלגול
עוקב גלגול ומהווה את תוצאתו, מה שרכשה הנשמה בגלגולה הקודם נישא עימה אל גילגולה
הבא מכוח חוקי ה"קארמה"..
עם התגשמות ה"האני", בחומר שהוא האדם, כל החוויות כל האירועים כל התמונות, כל
הרגשות כל התחושות הם השתקפות של האני האינדיבידואלי .
לכל אדם מהלך חיים משלו, ביוגרפיה אינדיווידואלית.לכל אדם יש תקופות משבר
נורמטיביות שיכול לבטא אותם אפילו בכתיבת ספר ביוגראפי.
הציר המרכזי הוא הבנת הדרמה של הביוגראפיה וקבלת מענה למשמעות של האירועים שקרו
בחייו . יש חוט שמקשר בין האירועים בחיים ותפקיד הייעוץ הביוגראפי למצוא חוט זה.
העבודה הביוגראפית מחלקת את חיי האדם לתקופות ולמחזורים של שבע שנים- שביעונים. עד
גיל 63 כל תקופה מחולקת ל- 3 שביעונים. בכל שביעון נבנה מרכיב התפתחותי אחר .
4 תקופות מרכזיות בביוגראפיה של האדם:
עד גיל 21 - בניית הגופים
עד גיל 42 – נבנית הנפש- נפש תחושה, שכלית, תודעה
עד גיל 63 - בניית אברי הרוח, שחרור האני
גיל 63 – 72 – מתחילים תהליכי פירוק והבנה
טיפול בשיטה יכול להיות אינדיבידואלי או באמצעות סדנה קצרה.
תפקיד היועץ לקחת את המתייעץ בו למסע התפתחותי להכרות עם חייו על ציר הזמן לאור
הידע הביוגראפי, תוך התמקדות במצבים החוזרים על עצמם,בצמתים מיוחדים בעיקר בתקופות
משבר. במצב זה יש קודם כול התייחסות למשבר.תמיכה והארת המשבר מזוויות ראיה ייחודית.
כאשר מגיעים לייעוץ מתוך בגרות ושקט וזה בדרך כלל קורה אחרי גיל
40 הייעוץ נותן לך להבין את השפעת הסביבה להאיר את המסתורין להביא את האני להיות
נוכח במסע החיים, לראות את הקשר האמיתי של החיים האנושיים הכוללים,להבין את מקומם
של האנשים האחרים בחייו, לפתח תקשורת טובה יותר איתם, להעצים את כוחו של האני להאיר
את הניצוץ האלוהי שבו ולהביאו לאקטיביות ביצירת המציאות.
דרך העבודה מאפשרת למטפל לעשות עבודה פסיכולוגית טובה וגם להבין את המשמעות של חייו
בהסתכלות רוחנית, להתפתח להשתנות ואף לצמוח, להכיר את עצמו ולשפר את התקשורת
הבינאישית. |